בימ"ש השלום בתל-אביב פסק לו פיצויים בסך כ-1,272,000 שקל בין היתר בגין הפסדי השתכרות, פנסיה, עזרה חיצונית והוצאות רפואיות.

הפסיקה התבססה על חוות דעת מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש, שמונה לאור פערים בין חוות דעת רפואיות שהוגשו על ידי הצדדים.

בניכוי ערכם המהוון של קצבאות שקיבל (ומקבל) מהמוסד לביטוח לאומי, בסופו של דבר נפסק לזכותו פיצוי של כ-410,000 שקל, בתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.

על החלטה זו החליט האיש להגיש ערעור בביהמ"ש המחוזי בתל-אביב. המערער, שיוצג על ידי עוה"ד רויטל הורוביץ טען כי הפיצוי שנפסק לו נמוך מדי.

הערעור – שנדון בפני סגנית הנשיא השופטת יהודית שבח, והשופטים שאול שוחט ויונה אטדגי – התמקד בשיעור הנכות התפקודית שנקבעה למערער, וכן בבסיס השכר שממנו נגזרו הפיצויים בגין הפסדי ההשתכרות והפסדי הפנסיה.

כלומר, המערער טען שיש להגדיל את נכותו התפקודית, היות שמדובר בפציעה משמעותית וקשה, ומכאן גם את הפיצויים הנקבעים בחלקם על בסיס שיעור הנכות.

המצב צפוי להחמיר

"מצאנו לנכון כי בהשגותיה של ב"כ המערער באשר לשיעור הנכות התפקודית שנקבע על ידי בית המשפט קמא – יש ממש", כתבו השופטים.

בניגוד לבימ"ש השלום, שקבע את הנכות התפקודית באותו שיעור של הנכות הרפואית, השופטים החליטו להעמיד את הנכות התפקודית על 40% לצמיתות. בהקשר זה השופטים התחשבו כך שישנם סיכויי החמרה וניתוחים צפויים בעתיד.

השופטים אף הצביעו על כך שבימ"ש השלום בעצמו ציין כי המערער סובל מנכות אורתופדית משמעותית, שתקשה עליו להשתלב בשוק העבודה, מה גם שעל פי הערכת המומחה מטעם ביהמ"ש, מצב הרגל שלו צפוי להחמיר בעתיד.

יש לציין כי בתוך כך השופטים העירו שבדרך כלל ערכאת ערעור אינה מתערבת בהערכת מידת תפקודו של הניזוק, אולם במקרה זה הם סברו כי קביעת בימ"ש השלום מחייבת התערבות.

עם זאת, השופטים לא מצאו לנכון להתערב בקביעות בימ"ש השלום בנוגע לבסיס השכר. השופטים הבהירו כי מאז התאונה, הוכח כי התובע עבד רק חודש אחד במהלך 10 שנים, כך שביהמ"ש היה רשאי להסיק מכך שלמערער לא היה סיכוי להשתכר את השכר הממוצע במשק, גם ללא התאונה.

בהתאם להגדלת אחוזי הנכות התפקודית, השופטים חישבו מחדש את הפיצוי ברכיב הרלוונטי – הפסדי השתכרות ופנסיה – כך שבסיכומו של דבר נקבעה למערער תוספת פיצוי של 300,000 שקל, בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 20%. יתר רכיבי הפיצוי נותרו על כנם.

    ב"כ המערער: עו"ד רויטל הורוביץ
    ב"כ המשיבים 2-5: עו"ד רחלי מנדה
    ב"כ המשיבים 6-7: עו"ד אסף גרינבוים
מאת: מערכת פסקדין | פורסם ב-16/05/2017

ביהמ"ש המחוזי בת"א קיבל את ערעורו של נפגע תאונת עבודה מ-2004 שטען כי מגיע לו פיצוי גבוה יותר. שופטי המחוזי השתכנעו שבימ"ש השלום לא קבע נכות תפקודית הולמת, והחליטו להגדיל את שיעורה – מה שהשפיע משמעותית על חישוב הפיצוי.

האיש, שבזמן התאונה היה כבן 16.5 ועבד כפועל בניין, נפגע בצורה קשה באגן ובברך לאחר שנפל מפיגום בגובה 3 מטר. הוא סבל משבר מרוסק במפרק הירך וכן מצלקות באגן, ונקבעו לו 30% אחוזי נכות רפואית לצמיתות.
ביה"מ העליון קבע כי שתי ערכאות למטה שגו (!) כאשר לא קבעו לצעיר שנפגע בתאונת עבודה פיצוי בהתאם לבסיס שכר של שכר ממוצע במשק, וזאת בעקבות ערעור אשר הגישה עו"ד הורוביץ על פס"ד ביה"מ המחוזי, אשר הוסיף עוד 300,000 ₪ פיצוי לנפגע תאונת עבודה שאליו מתייחס אייטם זה