תאונת העבודה אירעה במרס 2008, 7 חודשים אחרי שהתובע החל לעבוד כנגר בחברת רהיטים בטירה. הוא נחתך באצבעות יד שמאל ממסור חשמלי גדול בשעה שעסק ביצירת חריצים בקרש עץ. בעקבות התאונה הוא נאלץ לעבור שני ניתוחים ומאז לא שב לעבוד בתחום.

התביעה נגד המעסיק וחברות הביטוח שלו הוגשה כשנה לאחר מכן באמצעות עו"ד צחית עופר, ונטען במסגרתה שהמעסיק התרשל במספר מובנים: כשהתעלם מכך שהתובע היה עובד חדש ולא מנוסה והשאיר אותו בלי השגחה, כשלא הדריך אותו כראוי (בדיעבד התברר שהתובע השתמש במסור שכלל לא התאים לעבודה), ושלא הקפיד על אמצעי מיגון.

המעסיק, שהתגונן באמצעות עו"ד פאדי חמדאן, טען כי קיבל את התובע לעבודה לאחר שהציג עצמו כנגר מקצועי ומנוסה. מלבד זאת, התובע עבר לטענתו הדרכה ועבד משך תקופה בליווי צמוד של מנהל העבודה, אולם בלתי אפשרי להשגיח עליו בכל דקה ודקה.

מלבד זאת, לטענתו, בכל המכונות הותקנו אמצעי מיגון והיו אף אמצעים כאלה בנגרייה עצמה. בנסיבות אלה ביקש המעסיק לייחס לתובע אחריות תורמת במידה משמעותית.

"שיטת הסמוך"

אך השופט מזרחי לא קיבל את עמדתו. בראש ובראשונה השופט ציין מחדל משמעותי בהתנהלותו כשלא דיווח על התאונה למפקח על העבודה. "למרבה הצער מעבידים רבים מתעלמים או לא מודעים לחובה זו אשר בין יתר מטרותיה נועדה להביא לחקירת התאונה והסקת מסקנות בדבר יכולת מניעתן של תאונות נוספות מאותו סוג".

בשל כך ומאחר שלא היו עדים לתאונה והמעסיק לא הביא את סרטון מצלמת האבטחה מסיבות לא משכנעות (טען שהעובדים שיחקו איתו) – השופט קיבל את גרסת התובע וקבע כי המעסיק התרשל.

השופט שוכנע כי התובע לא תודרך כראוי אף שהיה עובד חדש. השופט ציין כי ייתכן שהתובע הגזים בתיאור הניסיון שלו באזני המעסיק אבל זה, מצידו, לא דרש לאמת זאת בתעודות. מכל מקום, חובת המעסיק לרענן נהלים ולוודא שעובדיו יודעים באילו מכונות להשתמש וכיצד לעבוד עליהן תקפה גם לגבי עובדים מנוסים. "את שיטת 'הסמוך' היה נכון לזנוח כבר לפני שנים ארוכות", הדגיש.

עם זאת, השופט הטיל אשמה מסוימת (15%) גם על שכם התובע, שעבד ללא מיגון בידיעה שעבודתו מחייבת זאת.

מכאן עבר השופט לסוגיית הנזק. לאחר שפסק כי לתובע נותרה נכות תפקודית משמעותית ושפרנסתו נפגעה, השופט העמיד את נזקיו, בהם כאב וסבל, הפסדי שכר והוצאות רפואיות, על 682,426 שקלים (אחרי הפחתת אשם ותגמולי ביטוח לאומי).

השאלה מי יישא בתשלום הייתה לא פשוטה לאחר שהסתבר כי חברת הביטוח הזרה בה בוטח המעסיק לא הייתה מוסמכת לעסוק בביטוח בישראל, והמעסיק הגיש נגדה ונגד סוכן הביטוח שלו הודעת צד שלישי.

בסיכומו של דבר נפסק כי לנוכח מחדלים שונים מצד המבטחת והסוכן, בפועל, הם יחזירו למעסיק את הכסף בו חויב, כולל את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד של 158 אלף שקל.

    ב"כ התובע: עו"ד צחית עופר
    ב"כ הנתבע: עו"ד פאדי חמדאן
    פרטי חברות הביטוח ובאי כוחן מצוינים בפסק הדין
 
תאונת עבודה
פורסם בתאריך : 15/05/2017 | מאת: מערכת פסקדין

צעיר שביצע עבודה על מכשיר לא נכון הפך נכה ביד שמאל. בית המשפט הביע מורת רוח על אותם מעסיקים שמתעלמים מחובתם להודיע לרשויות על תאונות עבודה לצורך חקירה מעמיקה, ומצא שהמעסיק הנוכחי התרשל במובנים רבים.

בית משפט השלום בתל-אביב פסק באחרונה יותר מ-680 אלף שקל לצעיר שנחתך ממסור חשמלי בעת שעבד כנגר. השופט שי משה מזרחי הטיל אחריות כבדה על המעסיק, אך בשל תסבוכת ביטוחית שנקלע אליה שלא באשמתו – סכום הפיצוי יוחזר לו על ידי חברות הביטוח.