פיצוי בסכום של מיליוני שקלים נקבע עקב נזק לעובר שנוצר בעקבות תאונת דרכים לאם במהלך ההריון

מבדיקת החומר הרפואי עלה כי בתאונה נגרמו למ' פגיעות, בין היתר, בצוואר, בגב ובבטן כאשר כבר במסמכי ביה"ח מתועדים כאבים ורגישות בבטן. מ' לא איבדה הכרה בתאונה ולא נותרו סימנים על גופה מחגורת הבטיחות, אולם לאחר התאונה התלוננה על כאבי בטן עזים והחלה לחוש תנועות עובר מוגברות, בצורה חריגה. בדיקת אולטרה סאונד שביצעה דווחה כתקינה, אך מ' המשיכה להתלונן על התכווצויות ברחם שהטרידו אותה מאוד.

כ-20 יום לאחר התאונה חשה מ' כאבים בגב ובבטן התחתונה, בדומה לכאבי מחזור, והופיע דימום לדני חזק. במצב זה פנתה לביה"ח, שם אובחנה היפרדות שיליה והיא נותחה ניתוח קיסרי דחוף וילדה את י'.

כתוצאה מהתאונה נולדה י' כפג ונשארה מאושפזת בביה"ח כשהיא מונשמת. כבר בשבוע השני של חייה בלט מיעוט תנועות ספונטניות וריבוי הפרשות בדרכי הנשימה. כמו כן אובחנו, בין היתר, שיתוק של מיתרי הקול, מחלת ריאות כרונית והפרעה נוירולוגית קשה ביותר. לאחר כשמונה חודשי אישפוז העבירו ההורים את י' לביתם (הם בחרו מרצונם שלא להעבירה לטיפול מוסדי), כאשר היא זקוקה לתמיכה נשימתית ומוזנת באמצעות גסטרוסטום. י' אובחנה עם איחור התפתחותי ניכר.

המעבר של י' לבית הוריה הצריך הוצאות רבות והיערכות מתאימה, שכללה, בין היתר, התאמות דיור, שכירת שירותי עזרת צד ג', אח/אחות מעשי, ציוד ואביזרים רבים עבור טיפולים שונים המוענקים בבית. י' מחוברת למנשם באופן קבוע במשך כל שעות היממה, זקוקה לשאיבת הפרשות מידי כמה שעות, ניזונה באמצעות גסטרוסטום בלבד, מטופלת, בין היתר, באינהלציות כטיפול מונע ועוד.

משרדנו הגיש תביעה לביה"מ המחוזי כנגד חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב בביטוח חובה בטענה כי מצבה של י' הינו תוצר ישיר של פגיעתה של מ' וביקשנו למנות מומחים רפואיים, בין היתר, בתחומי המיילדות והגניקולוגיה, הניאונטולוגיה והנוירולוגיה.

בפני המומחים הוצג החומר הרפואי ואלו קבעו כי מצבה של י' נגרם כתוצאה מהתאונה. במסגרת הסדר פשרה אשר הושג בין הצדדים לאחר קבלת חוות הדעת, התקבל פיצוי בסכום של מליוני שקלים שאמור לכסות הפסדי ההכנסה שנגרמו להם וכן הוצאות השיקום, הריפוי, בניית בית המותאם למגוריה של י' עם מטפלים, שכירת שירותי מטפלים 24 שעות ביממה, רכישת רכב ואביזרים ועוד.

המומחה בתחום המילדות והגניקולוגיה קבע קשר סיבתי חד משמעי בין התאונה והפרדות השיליה כ-3 שבועות לאחריה.

מחקרים שנבחנו הראו כי גם חבלה עמומה, דוגמת זו הנגרמת בעצירת פתאום במכונית והגורמת להדף (בין היתר, עקב שימוש בחגורת הבטיחות), גם במהירויות נמוכות וללא קשר לחומרת הפגיעה בנוסעת, מהווה את אחד הגורמים המרכזיים להפרדות שיליה מוקדמת. זאת בהיעדר גורמי סיכון מובהקים, שלא היו במקרה הנוכחי.

בהתאם למחקרים אין קשר בין חומרת הפגיעה הראשונית ו/ או היעדר סימנים קליניים להיפרדות שיליה מוקדמת, בסמוך להתרחשות האירוע, לאפשרות של התרחשות של תהליך שעלול להביא לתוצאה קשה בשלבים מאוחרים יותר.

כפי שקבע המומחה, ישנם דיווחים בספרות המקצועית המעידים על מקרים שבהם היפרדות השיליה "נדחתה" בין ימים ספורים לאחר התאונה ל-17 שבועות לאחר התאונה.

מומחה בתחום הניאונטולוגיה קבע כי הפגות הקיצונית בעת לידתה מהווה את הגורם המכריע לנכותה. לידתה של י' בשבוע 26, המעיד על פגות קיצונית המתבטאת בחוסר בשלות כל איברי הגוף להסתגלות לחיים החוץ רחמיים, היא הגורם לנכותה הקשה.

מומחה בתחום הנוירולוגיה אשר בדק את י' קבע כי היא סובלת מנזק נוירולוגי רב תחומי, מורכב וקשה הכולל הפרעה קוגנטיבית, תקשורתית ומוטורית.

נוסף על כך, קיימת מעורבות של גזע המוח וממצאים של שיתוק בולברי המתבטאים בהופעת שיתוק של מיתרי הקול, חוסר יכולת לנשימה עצמונית ותלות במנשם להנשמה קבועה, וכן קשיי האכלה ניכרים והזנה באמצעות גסטרוסטום באופן קבוע.

המומחה בתחום הנוירולוגיה קבע כי לידתה במצב של י' במצב של פגות קיצונית (המוגדרת כמתחת לשבוע 28) ומשקל לידה מתחת ל-1000 גרם, מהווים גורמי סיכון רבי משמעות להתהוות הפרעות נוירולוגיות התפתחותיות בעתיד ובמיוחד מצב המכונה שיתוק מוחי. את נכותה קבע המומחה בשיעור 100%, וכן קבע המומחה את צרכיה השונים לרבות מבחינת מגורים, רכב, טיפולים, אביזרים, טיפול והשגחה כל שעות היממה.

חברת הביטוח טענה כי נזקיה של י' אינם קשורים לתאונה וכי מקורם גנטי ועל כן מונה מומחה בתחום הגנטיקה אשר בחוות דעתו קבע היעדר ממצאים המחשידים לקיום תסמונת גנטית וכי הפגות וסיבוכיה הם הגורמים לנכותה של י'.

מיצוי הבירור הרפואי והמשפטי במקרה זה מסייע למשפחה להתמודד עם ההשלכות הקשות של הפגיעה של י' ומאפשר המשך טיפול מסור ומקצועי בי', וסיפוק כל צרכיה הנובעים מנכותה הקשה, צרכים אשר עלותם גבוהה ביותר.

תאונות דרכים מהוות גורם חשוב ומרכזי מבין הגורמים לחבלת בטן בהריון. חשוב להיות מודע לאפשרות קיומו של קשר סיבתי בין פגיעה בתאונת דרכים במהלך ההריון (גם חבלה קלה יחסית) לבין הופעת מחלות ונכויות אצל הקטין לאחר לידתו. מצב של נכות קשה לקטין, טומן בחובו, בין היתר, הוצאות גבוהות ביותר והתמודדות קשה להורים בכל המישורים, ועל כן יש חשיבות לבירור הזכאות לקבל פיצוי מחברת הביטוח במסגרת תביעה המתנהלת לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

למשרדנו הגיעה מ', חודשים אחדים לאחר שנפגעה בתאונת דרכים בהיותה בשבוע ה-23 להריון. במהלך הפגישה עלה כי ביתה התינוקת מאושפזת מאז לידתה בביה"ח כשהיא סובלת מפגיעות קשות ביותר.

מ' לא חשבה כלל על אפשרות של קשר סיבתי בין מצבה של התינוקת לתאונה. בשיחתנו עימה עלה כי כ-3 שבועות לאחר התאונה נגרמה למ' היפרדות שיליה וביתה י' נולדה בשבוע 26 במשקל 720 גרם, כשהיא סובלת מפגיעות קשות ביותר.