מקרים נפוצים של רשלנות רפואית בלידה – עו"ד רויטל הורוביץ

• אי נוכחותו של רופא בזמן המצריך נוכחות מסוג זה.

• התעלמות מבעיות עובריות הצצות על צג המוניטור לפני הלידה או במהלכה.

• החלטה על ויתור אופציית ניתוח קיסרי במידה ויש צורך בכך.

• התרשלות בעת ביצוע לידת מלקחיים או וואקום.

• רשלנות רפואית בזירוז או עיכוב לידה.

טעות בבחירת שיטת הלידה

אותן תביעות אשר מוגשות עקב בחירה בשיטה שאינה הולמת את מצבה הרפואי של היולדת ו/ או העובר , למשל הבנה שגויה של ממצאי המוניטור. 

לדוגמא ,רשלנות בהערכת המשקל של העובר שעלולה להוביל לקבלת החלטה שגויה של ביצוע לידה וגינאלית במקום ניתוח קיסרי. 

יש לזכור כי כבר במהלך ההיריון מתבצע מעקב אחר המשקל של העובר  וכן עם הגעתה של היולדת לביה"ח, הצוות הרפואי  מעריך את משקלו של העובר ולכך יש נפקות, בין היתר , על בחירת שיטת הילוד. 

כאשר הערכה הינה כי העובר גדול – מאקרוזומי ,עפ"י ההגדרה מעל 4,000 גר'! באישה סכרתית ,4500 גרם באישה לא סכרתית, יש לשקול יילוד באמצעות ניתוח קיסרי- שיקולים נוספים אשר יש לשקול הינם , בין היתר ,  נתונים ספציפיים של היולדת – כמו גיל ההריון (האם נמשך מעל 41 שבועות ), קיומה של סוכרת היריון .

היה ועקב אי התייחסות לנתון משקלו של היילוד מיילדים אותו בלידה וגינאלית , ייתכן מצב בו לעובר יהיה קשה לעבור בתעלת הלידה ויגרם אירוע של "פרע כתפיים", כלומר כליאת כתפי היילוד בתעלת הלידה. מצב זה, עלול לגרום לשיתוק ע"ש ERB (שיתוק שיכול לגרום לרפיון ביד, מוגבלות בתנועת היד והאצבעותׂ)

כאשר נגרמים נזקים ליילוד עקב הבחירה השגויה קיימת בהחלט עילת לתביעת רשלנות.

נסביר כי ניתוח קיסרי הינו ניתוח שבו מתבצע חתך בבטנה וברחמה של יולדת אשר דרכו מוצא העובר. 

לאחר הלידה, מוציאים הרופאים את השיליה והחתך נתפר. 

ניתוחים אלו יבוצעו  כאשר ישנו מקרה ברור בו התועלת עולה על הסיכונים.

עוד פרמטרים  שיובילו לניתוח קיסרי: 

לידות של נשים מבוגרות, 

לידות של נשים הסובלות מעודף משקל, 

מקרים של רעלת הריון, 

נשים אשר נושאות ברחמן יותר מעובר אחד, 

נשים אשר כבר עברו ניתוחים קיסריים בעבר. 

כאשר מדובר בעובר גדול מן הרגיל או במצב המקשה על לידה טבעית.

בע"א 9927/06 פלוני נגד מד"י  פסק דינו של ביה"מ העליון מיום 18.1.15-  

בית המשפט קבע כי היתה צריכה להידלק "נורת אזהרה" אצל הרופאים, שמא אין התאמה בין גודל העובר למידת האגן של היולדת.  

ביה"מ קבע כי העדר עדויות בעניין זה ומבלי שנערכה תרשומת על כך, לא ניתן לדעת מה היתה התייחסות הצוות הרפואי לאותו מצב והאם בכלל הופעל שיקול דעת כיצד יש לנהוג.

ביה"מ קבע כי במכלול, התנהלותו של הצוות הרפואי גרמה לעיכוב ממושך בהחלטה להסיט את הלידה למסלול של ניתוח קיסרי, וממילא לדחייה משמעותית במועד סיום הלידה.

פסק דינו של כב' השופט רניאל מיום 21.8.16  תא (חי') 25209-04-14 ישראלה אבבה נ' בית חולים "רבקה זיו" צפת (52% נכות רפואית 40% תפקודית)

הימנעות מניתוח קיסרי והמשך תהליך הלידה בגישה וגינאלית גרמו להסתבכות הלידה, כפי שניתן וצריך היה לצפות, להיתקעות ראש התובעת בתעלת הלידה וכתוצאה מכך למשיכת זרועות התובעת בכוח רב כלפי מעלה, דבר שהוביל לפגיעה עצבית במקלעת העצבים של הזרוע ולשיתוק ממנו סובלת התובעת עד היום. 

פס"ד של ביה"מ המחוזי  בתל אביב מיום

פס"ד של ביה"מ מחוזי בתל אביב , כב' השופטת גנות ,מיום 19.12.16, תיק אזרחי  67003-10-13 פלוני ואח' נ' משרד הבריאות/המשרד הראשי  

נקבע כי הנתבעת התרשלה בטיפול ביולדת, דבר אשר גרם ללידת ילד פגוע ונכה. ההחלטה בדבר ביצוע יילוד מכשירני התקבלה ללא הפעלת שיקול דעת מספיק וזהיר, ללא בדיקת התקיימותם של התנאים הנדרשים לביצוע יילוד מכשירני, מבלי שנעשו כל הבדיקות הנדרשות לצורך קבלת החלטה כזו, מבלי שהוכח כי מקבל ההחלטה היה מוכשר ומיומן דיו לקבלה וללא כל התייעצות עם גורם בכיר. ההחלטה ליילד את התובע באמצעות וואקום הייתה שגויה, בלתי מבוססת ובלתי מקצועית. קיים קשר סיבתי רפואי ברור בין לידתו הטראומתית של התינוק באמצעות ואקום לביו נזקיו.  בנוסף, היילוד בוואקום בוצע ללא הסכמתה המודעת של התובעת. נכותו הרפואית המשוקללת של התובע הינה בשיעור של 32% ונכותו התפקודית זהה לנכותו הרפואית. לאחר בחינת ראשי הנזק השונים, נפסקו לתובע פיצויים בסך של 2,449,596 ₪.

פסק דין יפה בו יש ניתוח במארג השיקולים לילד באמצעות שולפן ריק. הובהר כי קיימת חשיבות לשאלה האם מישוש הראש, לצורך קביעת מיקומו, נעשית תוך כדי ציר – שאז נדחף הראש כלפי מטה מכוח הציר, או שלא תוך כדי ציר – שאז מודגם מיקומו האמיתי של ראש העובר באגן, שהינו למעשה גבוה יותר ממיקומו בזמן ציר.

נקבע כי ההחלטה לחלץ את התינוק בוואקום הייתה שגוייה/בלתי מבוססת וכי חילוץ התינוק בוואקום היה טראומתי וקשה, והחבלות על ראשו – קאפוט גדול, צפלוהמטומה, שטף דם סביב עין ימין – נבעו משימוש כושל ובלתי מקצועי בוואקום.

בסיכום הביניים קבעה כב' השופטת גנות:

"אז מה היה לנו פה? החלטה שגויה, בלתי מבוססת ובלתי מקצועית ליילד באמצעות וואקום; בתנאים שלא התאימו ללידת וואקום, או שהקשו מאד על יילוד בוואקום; על ידי רופא מתמחה, שכפי הנראה היה חסר ניסיון, או חסר ניסיון מספיק לבצע לידת וואקום; ללא כל התייעצות עם גורם בכיר, אשר קרוב לוודאי שלא היה מאשר יילוד בוואקום, או לא היה מאשר זאת ללא נוכחות של רופא בכיר ומנוסה, וזאת נוכח הנתונים שעמדו בפני הצוות הרפואי עובר להחלטה על יילוד בוואקום."