רשלנות רפואית בהריון
- הולדה בעוולה
- אי ביצוע בדיקת ציפ גנטי
- אי הפניה לבדיקות גנטיות
- אי איבחון מצוקה עוברית
- רשלנות באיבחון מומים
- לידת פג
- תשניק סב לידתי
- ERB כליאת כתפיים
- לידה מכשירנית
- ניתוח קיסרי
למשרד עו"ד הורוביץ-עופר המומחיות בתביעות רפואיות ניסיון רב בהשגת רף הפיצויים הגבוה ביותר בתביעות רשלנות רפואית בהריון ולידה.
תביעות בגין רשלנות רפואית בלידה עוסקות, בין היתר, בשיקול הדעת שמפעיל הצוות הרפואי לנתוני היולדת ולנתוני העובר וביצוע תקין של בדיקות עזר (ובכך יכול להיות אי אבחון של מצוקה עוברית במועד, אי קבלת החלטה על יילוד במועד בין אם בלידה מכשירנית ובין אם בניתוח קיסרי ועוד).
ישנה חשיבות רבה למעקב רפואי נאות במהלך ההריון.
טיפול רפואי בלתי נאות במהלך אחד משלבי ההריון והלידה, עלול להסתיים בתוצאה טראגית כדוגמת לידה בטרם עת, על כל הכרוך בסיבוכי פגות, מות עובר, פגיעה בגפת היילוד (שיתוק ע"ש ERB), פגיעה מוחית (שיתוק מוחין – CP).
במקרים שבהם נולד ילד הלוקה בתסמונת גנטית או מום מולד נבחנת השאלה האם רופא סביר זהיר ומיומן היה צריך לגלות תסמונת /מום זה.
תביעה בגין נזק רפואי שמקורו ברשלנות רפואית עקב אי איבחון תסמונת גנטית או מום שניתן היה לאבחנם במהלך ההריון, הינה תביעה של "הולדה בעוולה".
את התביעה מגישים ההורים. הפיצוי ניתן בגין כך שנולד ילד עם מומים קשים, אשר היה ניתן לזהותם במהלך ההריון ולבצע הפסקת הריון ולמנוע ממנו ומהוריו חיים עתירי כאב וסבל.
במאי 2012 פסק בית המשפט העליון את הלכת המר על פיה הורים יוכלו להגיש תביעה בגין הולדה בעוולה כל עוד הילד מתחת לגיל 7 בלבד. לעומת זאת, ילדים שנפגעו עקב רשלנות רפואית בזמן הלידה, יכולים להגיש את תביעתם עד הגיעם לגיל 25.