החליקה בשירותי הקניון ופוצתה עבור מלוא נזקיה, לרבות כאב וסבל, פגיעה בכושר השתכרות והוצאות שונות
משרדנו ייצג, באמצעות עו"ד רויטל הורוביץ, תובעת אשר ביקרה בחול המועד סוכות באחד ממרכזי הקניות הפופולאריים בארץ ובמהלך שהותה נכנסה לשירותי הנשים, החליקה, נפלה על הרצפה ועקב כך נחבלה בכתף ימין ובשורש כף יד ימין.
הנתבעים הכחישו את חבותם לפצות את התובעת שכן לטענתם לא הוכיחה כלל שהחליקה, ולחלופין - לא הוכיחה שההחלקה נבעה ממים שהיו במקום.
לתובעת לא היו עדים לאירוע התאונה. יחד עם זאת, התובעת היתה עקבית בגרסתה, לפיה לאחר שכבר עשתה שימוש באחד התאים בשירותים, יצאה ממנו, נטלה את ידיה באחד הכיורים ועמדה לפנות על מנת לנגב את ידיה, ואז החליקה על מים שנקוו על רצפת השירותים. התובעת יצאה חבולה וכאובה מחדר השירותים ופגשה במנהל התורן של החנות ודיווחה לו על התאונה. הוא מסר לה את פרטיו, כולל מספר הטלפון הנייד שלו.
בין הטענות שטען מרכז הקניות היתה הטענה שהימצאות מים ברצפת חדר השירותים הינה סכנה רגילה שאינה מצמיחה לה אחריות . ולחלופין, בעצם העסקת חברת הנקיון, נקט מרכז הקניות באמצעים סבירים על מנת למנוע את התאונה, לא צפה ולא היה עליו לצפות את התאונה.
כמו כן, הנתבעים טענו שיש לייחס לתובעת אשם תורם, הואיל והיקוות מים על רצפת שירותים הינה צפויה, ולכן היה על התובעת להסתכל על הרצפה ולו היתה עושה כן, היתה מבחינה במים והתאונה היתה נמנעת.
נסיון ההתנערות של הנתבעים מאירוע התאונה נדחה, בין היתר, נוכח דו"ח אירוע שנחשף – עצם עריכתו היווה הודאת בעל דין באירוע התאונה ונסיבותיה.
על כן, אומנם לתובעת לא היו עדים לתמוך בגירסתה, אולם ביה"מ מצא סיוע לגירסתה באותו דו"ח אירוע שבו היה כתוב, בין היתר, כי המים הנוטפים מתחת למייבש הידיים החשמלי, מידי המשתמשות, גרם להחלקתה של הלקוחה. עוד נכתב בדו"ח זה כי ככלל על עובדי הנקיון לנגב אזור זה יותר פעמים ביום, ובפרט בימים עמוסי לקוחות. בהתאם, אחראי הנקיון קיבל הנחיה לרענן ולחדד את חשיבות הטיפול ברצפות רטובות. בעת לחץ במרכז הקניות יבוצע תגבור עובדים באזורים כמו השירותים.
הנתבעים לא הביאו עדים לסתירת גירסת התובעת וניסו להטיל דופי באמינות התובעת באמצעות חקירה ארוכה שלה בביה"מ.
ביה"מ קבע כי הוא רוחש אמון מלא ומושלם לעדות התובעת וקבע שהתאונה ארעה כפי גירסת התובעת. יחד עם זאת, קבע ביה"מ כי היה על התובעת לצפות כי ריצפת השירותים לא תהיה בכל עת סטרילית ונטולת רטיבות, וכי כל אדם סביר יכול לצפות בנסיבות העניין הימצאות מים או רטיבות על רצפת השירותים, ועל כן להפעיל תשומת לב מינימאלית. לכן קבע ביה"מ אשם תורם של התובעת לאירוע התאונה בשיעור 20%.
